BLURB

מוזה על גדות התמזה

2012-02-11T09:56:00.000-08:00

חום וקור יחדיו. פרץ של אנדרנלין ועייפות. רק שאתה רגוע אתה מפוקס. בליל של מילים חוברות יחדיו למשפט. אתה מעריץ את הלא מוכר. הלוואי והיית שיטחי. עברת את ה140 אותיות? אז תמחק את הנקודה האחרונה. לאט לאט מתבהר לך כי מוזה היא לא הרבה יותר ממטאבוליזם תקין. זה וקצב לב גבוה, אבל כזה שלא מערב התרגשות, כמו זה שפוגש אותך אחרי מאמץ גופני מפרך. אתה להוט אבל רגוע, ואז הכל מתחיל להתבהר. גם לקחת את יום א' חופש, כדי קצת לנשום ולחשוב לא מזיק. זה לא פשוט להשאר ממוקדם כשברקע רצות תוכניות בישול מפגרות והשף מבטיח לך שזה מה-זה פשוט להכין, ואפילו קל. בול-פאקנין-שיט, אתה אומר. אתה חוזר מהמכון. רעב וקצת מסריח. קצת כמו חתול רחוב שתר אחרי דג באקווריום. בבית ממתין לך ספר שנכתב על מגילה, לא מחולק לפסקאות, לא ערוך, מחוספס כמו הפוסט הזה. מחכה לך גם דג סלמון במקרר. מי הייה מאמין שהדג הזה יתן לך את המוזה? פשוט טעים. ירקות ואז דגים, אתה מאמין שצריך לאכול על-פי סדר אבולוציוני נכון.

2011-08-06T10:20:00.000-07:00

“An intellectual says a simple thing in a hard way. An artist says a hard thing in a simple way.” – Charles Bukowski

"We're Both In Love With a Sexy Lady" - Flight of the Conchords

2011-06-08T13:11:00.000-07:00

לרוץ בפארק זה כיף :)

ברטרוספקטיבה

2011-04-30T05:56:00.000-07:00

- לא לצאת למסיבות בנמל!
- it's very easy to find love, just not the kind who loves back.
- המטרה של סופי השבוע היא להפיג את העייפות הניצברת בשבוע, לא לגרום לה.
- אם דברים במבט לאחורה היו נראים כמו דברים במבט לעתיד, לא הייה טעם לחיות כלל.

Placebos Are Getting More Effective. Drugmakers Are Desperate to Know Why.

2011-04-03T15:12:00.000-07:00

Placebos Are Getting More Effective. Drugmakers Are Desperate to Know Why.

Wired delivers a areat read. It's only recently came to my mind that placebos should be taken more seriously into mind of physicians and drug companies, and even register them as actual treatments. Now what i wander is how do u tell the difference between a good placebo and a placebo placebo.?

So should I believe I'm getting treated effectively? Should I be expecting to soon be better by a process that an expert believes to be beneficial? The answer is most probably yes. So no time than before was ignorance bliss. The best thing a patient of an ailment do is be humble and try not to "pick his wound" so to speak.

Funny Hugh Laurie & Stephen Fry comedy sketch! 'Your name, sir?' - BBC c...

2011-03-30T18:09:00.000-07:00

I really LOVE British humor, I'm not sure why but somehow living on an island, cut off from the rest of the civilization, must be doing something right for the nations sense of humor (and driving direction)... Britain and Japan are islands that take humor to the extereme, the Japanese have those crazy humor shows (that only they get) and the Brits have given us Monty Payton humor which is the funniest ever in my opinion.

oh, and this is hugh laurie (Dr. House) in an hilarious sketch with Stephan Fry:

2011-02-26T10:07:00.000-08:00

כל מי שחובב אמן מסויים מכיר את ההרגשה שכבר ראית את כל העבודות שלו ואת התחושה של חיפוש בנרות אחרי חומרים נוספים. זה קורה לי עם מוסיקאים (פוריים או פלאי להיט אחד), וזה קורה עם סדרות שמבליחות לרגע, מצליחות להיות הדבר הטוב ביותר שקורה כאן ואז נעלמות לשנה שנתיים לפני שמישהו מרגיש שמשהו לא בסדר. ההרגשה שעברת על כל מה שהאמן שלך עשה היא נעימה ועצובה גם יחד, אז מתחיל המסע המרתק באמת לכיוון האזוטרי יותר, הפחות מוצלח והפחות מוכר. אבל אחרי ההיכרות העמוקה שלך עם היצירה אתה מצליח להבין את התמונה הגדולה יותר, את מקורות ההשראה, את הכיוונים שנכשלו ואת האמן משחזר חומרים, כאילו מנסה ללטש את החנית ולהביא אותה כדי שלמות.

קרת מציב לנאמניו אתגר, קצב הספרים שהוא מוציא הוא כל כך איטי, בעיקר לנוכח העובדה שאת הספרים שלו אפשר לקרוא כמעט בשעה. זה יוצא בערך יחס של שעה לשנה, מעט מידי לכל הדעות. ואז אי אפשר לחזור על קריאה בכזאת קלות כאשר התחושה שיש משהו נוסף מכרסמת. אז אחרי שקניתי וקראתי את כל הקומיקס שהשיגה ידי (אדפטציה מעולה וטבעית לסיפורים קצרים - חפשו אסף חנוכה), האזנתי לקסטת האודיו של מיטב סיפוריו (משה פרסטר וערן צור, כל אחד בדרכו הסוטה וקולו המביך, מצליחים לשדר את המסר בצורה הכי טובה שאפשר), צפיתי בבלוג שלו ושלל קטעים מוזרים נוספים (כמו הקראת שירים/נגינה משותפת עם שלומי שבן), המעבר למסך לא הגיעה בהפתעה. יצירותיו של אתגר צלחו זה מכבר את המעבר למסך הקטן והגדול, אם מדובר בסקיצות שכתב אתגר ל'חמישיה הקמארית' ואם הפקות קצרות לסיפוריו כמו 'מלכה לב אדום'. נכון, צפיתי זה מכבר בסרט 'מדוזות' שבימה אישתו, והספקתי לבלות ולזרוק את החולצה שנושאת פרסומת לספרו הישן "הקייטנה של קנלר", הגיעה העת לגלות את אמריקה מגלה את אתגר.

כשהייתי לפני כמה חודשים בניו-יורק, נכנסתי לחנות של ברנס&נובלס ונדהמתי לגלות סקציה שלמה באיזור הסיפורים הקצרים שמוקדשת לאתגר קרת. באותם הזמנים יצאתי עם בחורה אמריקאית שטענה שהיא אוהבת ספרים אבל לא מצליחה לקרוא עברית, אמרתי לה שאני אביא לה דגימה מאחד הקולות המיוחדים של הספרות המקומית, בתקווה בשתי גרסאות (אנגלית/עברית) כדי שתוכל לשפר את הקריאה שלה. בכל אופן, מצאתי על המדף תרגום של 4 מיצירותיו שהוא הקריא בכנס שנערך באיזו אוניברסיטה בארה"ב לכבודו וכן קטע מנאומו שבו הוא מתאר בהרחבה את הקשר שלו לשואה. אגב, בהקשר הזה אני חייב להמליץ גם על תוכנית מוצלחת בערוץ 8 שנקראת 24 שעות, אם אני לא טועה, שבה אמנים מבלים בחדר מצולם יממה ולפעמים יוצאים משם עם קצת חשבון נפש מתועד. שני פרקים מוצלחים היו של גלעד כהנא (הג'ירפות) ואתגר קרת, הצצה ראויה. בכל אופן, הגעתי לארץ עם החוברת המתורגמת ולפני שהספקתי לתת אותה לבחורה היא נעלמה ומצאתי את עצמי קורה סיפורים של אתגר באנגלית. אחד הקטע הקטעים המתורמים הייה על ילד שחושב שהנעליים שלו עשויות מסבא שלו שנספה בשואה. פעם הוטל עלי לארגן איזה טכס ליום השואה וכמעט שכנעתי את עצמי שהקראה של הספיור 'נעליים' תהייה קטע ראוי, טוב שירדתי מזה. שמעתי איפשהו שהסיפור 'נעליים' נכנס לפול הסיפורים שרלונטים לבגרות, זה מוזר אבל גם די מתבקש. יש משהו מאוד מתירני ביחס הזה לשואה, יחסו של הדור השני (אתגר בן לניצולי שואה) שמתאר את הנתק של הדור שלישי. הנקודה היא, שאם כך ואם כך ההתעניינות הגוברת מצד הקהל האמריקאי ביצירותיו מגיע גם מתוך החיבור המיוחד לכל נושא השואה שמקבל בתקופתינו אנטרפרטציות היפר מודרניות בספרות ובסרטים.

האמריקאים, וגם אני, אוהבים את המדיה הקולנועית, ומעבר הז'אנרים כבר הוכח כקל בארץ. ולכן עושה לדעתי נכון אתגר שאת מאמציו מרכז בקולנוע המצוי בצידו השני של הים. שני הסרטים שמצליחים לעיתים להעביר את המסר האבסורדי ולעיתים פחות תכופות פניני החוכמה מצליחים לעשות את דרכם ללא הרבה פגע בסבך היער הקרוי גם 'תרגום'. בסרט "9.99$" חוזר אתגר קרת לאחת המדיות המוצלחות להצגת יצירותיו - אנימציית פלסטלינה אני קורא לזה, לא בטוח מה השם המקצועי של הטכניקה. זה עבד בעבר בקטעים קצרים שזכו בהרבה פרסי אנימציה, ואם אני מנסה לפשפש בזכרוני קשה לשכוח את הסצנה ההיא ב'דבק' בה בני הזוג תלויים זה על שפתי זה מהתקרה. גם הסרט "wristcutters - a love story" מצליח להעביר את העולם המיוחד באחד הסיפורים הארוכים יותר שהאתגר הצליח להוציא מתחת לידיו.
אני ממליץ לראות בחום לכל אוהבי הפנטזיה הריאלית מהסוג הקצר (הגדרה במקור, הזה.).

בישול

2011-02-07T13:33:00.000-08:00

אז, אני מוצא את עצמי מבשל, כן, גם.
אני אפרסם כאן מידי פעם מנות שאלתרתי ויצאו לא רע. איתי תודה על ההשראה.
נתחיל מתאילנדי מוקפץ. טעים. הקטע הארוך במתכון הזה הוא חתיכת הירקות והבשר, אה ונקיון השיש אחר"כ.
חותכים את כל הירקות ומקפיצים כחמש דקות עם סילן סויה וצ'ילי. בנתיים האורז מתבשל, אני מעדיף מבושל, יותר בריא.
מעבירים לכלי ומקפיצים ממש מהר את העוף, אסור להתעכב איתו כי הוא מתייבש מהר. מחזירים את הירקות לווק להקפצה אחרונה מאחדת. זהו פשוט לערבב עם האורז.

I'll make it short

2010-07-22T12:08:00.000-07:00

This band's debut album has slipped into my ears, and it's great.

The Rags - A National Light.

Go for it.

same same, but diferrent

2010-04-05T14:25:00.000-07:00

רציתי לכתוב על החשיבות של חזרות. Revisiting. שמיעה נוספת של אלבום מוסיקה. צפייה נוספת בסרט, קריאה של ספר טוב בשפת המקור וקריאה חוזרת בתרגום העברי.
בחזרה יש כבר תחושה של הכרות, של תבנית מוכרת, שמאפשרת לנו להבין טוב יותר את המושגים או לפחות נוצרת אשליה שכזו. חוקר מוח מפורסם מהאוניברסיטה שלי נוהג תמיד לשאול בהרצאות שלו "אתם יודעים מה זה?" (עושה חיקוי של ברווז עם הייד שזזה מימין לשמאל) ועונה: "לא ממש. אבל הנה הוא עובר שוב" (וחוזר חלילה..).

זה קורה הרבה עם דיסקים שבשמיעה ראשונה לא נשמעים טוב במיוחד, אבל בהאזנה שנייה שלישית קורה משהו מוזר, השירים משתפרים, ואנחנו נעשים צמאים לעוד. זה קרה לי בשבוע האחרון עם הדיסק Battle Studeis by John Mayer. לא ממש הייתי חובב של מאייר אבל אחרי כמה שמיעות של הדיסק אי אפשר להפסיק לשמוע אותו (אולי זה כמו שקראתי באיזה טוקבק סתמי באינטרנט - "האלבום הזה פשוט יושב מושלם על האיפוד").

החופש הארוך האחרון נתן לי הזדמנות לחזור ולבקר פעם נוספת חלק מאוסף סרטי וודי אלן שרכשתי לפני כשנה. סרט שלא הייה מהחביבים עלי נכנס לDVD לצפייה נוספת. בדר"כ אם האנגלית בסרט לא מסובכת או נגועה במבטא אירי כבד אני מעדיף לצפות בו ללא תרגום, זה נותן לי תחושה שאני באמת מסתכל על הפנים של השחקים (מסתבר שרוב המאמץ התיאטרלי של השחקים מרוכז בפנים שלהם,כנראה שבמשך שנים של מבט בתחתית המסך הפסדתי את רוב ה"משחק") וחוץ מזה כשיש תרגום אני לא באמת מקשוב לבחירת המילים ומפסיד המון מהמשמעות. אבל, לראות בפעם השניה את הסרט עם תרגום מוסיף המון ניואנסים ולעיתים, בקטעים מסויימם, אפילו פרשנות שונה מזו שהחזקת קודם.
נתחיל מכך שInteriors - תורגם בארץ ל"רגשות". הסרט בעיניי, הוא אולי אחד הטובים ביותר של וודי מהקטגוריה של הסרטים הרציניים שעשה. הסרט כל כך רציני שהוא נטול הומור לחלוטין, ואווירת הרצינות מתגברת בבחירה של וודי במוזיקה לאורך הסרט - אין בו מוזיקה. הסרט נחשב לאחד הסרטים ה"ברגמניים" ביותר שלו. הסרט מתאר בצורה יפייפיה ועגומה את תמונת חייהן של 3 אחיות שמגיעות ממשפחה פרודה ואת התתמודדותן עם חייהן הסובבים אומנות ויחסים טעונים עם אמן המעורערת בנפשה. הסימבוליזם הראשי בסרט לרגשות המשתתפים משתקף ביחסם לעיצוב הפנים ולחללים הפנמיים של הדירה בה גרה האם, בהקבלה לחלל הנפער בחיי האם כאשר עזב אותה בעלה. בצפייה השניה הזאת, הרבה מהסמליות מתחדדת - העיצוב המינימליסטי, האגרטל הדקורטיבי בסגנון שוודי של שנות השמונים, והגלים העמוקים המשתוללים מחוץ לבית הקיץ - אשר בו מתרחש רוב רובו של הסרט - משאירים בצופה את התחושה שעיסוק באסטטיקה היא בעיקרה התחבאות וגורם מסיח מהתמודדות עם הרגשות שלנו. הסרט מאוד מומלץ, ובעיקר מומלץ לצפייה נוספת.

The most insightful thing I've read today

2010-04-04T17:25:00.000-07:00

אחד המדדים היפים שראיתי, לא מזמן חשבתי שצריך להיות שמשהו כזה, הספקטרום שלו באמת רחב ומעורר מחשבה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Sentience_quotient

Diary - Chuck Palahniuk

2010-03-20T11:16:00.000-07:00

כולם כבר ראו את הסרט 'מועדון קרב'.
ברור שהשחקנים בסרט היו נפלאים, כנראה שהסרט מוצלח גם בגלל הבמאי פינצ'ר, אבל חוץ מSe7en הוא לא הצליח להבריק. אולי זה ברור שהבימוי הייה מוצלח, המתח בכל אופן נשמר עד סוף הסרט, אבל ככל שהזמן עבר פחות ופחות זכרתי את קטעי המכות והקטים של המצלמה, אלא יותר ציטוטים מהסרט הם אלו שעלו לי לראש (מי חשב שSelf Improvment is masturbation?). אני חייב להודות שהקונספטים הפילוסופים-ניהיליסטים הם אלו שהשאירו את החותם, הייתי חייב לקרוא את הספר. וילד, איך שאני נהנתי. לצ'אק יש כישרון נדיר לחפור בפרטים שמעסיקים את הגיבורים עד היסוד, והצורה שבה הוא מבליח את הרעיונות שלו היא יוצאת דופן, לרוב בצורת one liners פשוטים אבל שמשולבים בהם המון מושגים מקצועיים. בטקסט של מועדון קרב זה הייה לרוב מחלות נפש, מחלות ממאירות, מחלות שינה ותחלואות בכללי (מהאדם עד לחברה); ובנוסף, המוטיבים של הכנת פצצות וכימיה ברמה ככל כך משכנעת שזה פשטות נשמע אמין. אין לי ספק שצ'אק מכין את שעורי הבית שלו.

אז כאשר עברתי בחנות הספרים המשומשים בברודצקי וראיתי ספר חיוור וקטן נחבא במדף ועליו באדום דם שמו של מחבר מועדון קרב, לא עניינה אותי הכותרת, הייתי חייב לקנות. הblurbs בעטיפה היו מרשימים, שלא לומר מידי מרשימים והציפיות עולות לשמיים. כאשר מתחילים בקריאה הדם מיד עולה נוכח הסגנון המוכר של הסופר -משפטים קצרים, לא ממש ברורים בהקשר ובזמן שלהם אבל מאוד מעניינים. הפעם, מה שצ'אק עשה עם קרבות ומחלות הוא עושה עם אהבה ואומנות. הכל כבר שם - בסגנון, בירידה לפרטים והלמידה לעומק של הנושא, אבל, מה שהייה במועדון קרב חדשני ומרדני-ניהיליסטי, הופך בספר 'יומן' לקצת נדוש, ואף נמרך-משתפך יתר על המידה.

העלילה הרבה יותר לינארית ומתכתבת בצורה הדוקה עם ז'אנר האימה ופחות (בהצלחה) עם המתח/הפתעה - וזאת אולי נקודת החולשה המרכזית של הספר. ההרגשה היא של קריאת סרט-מותחן זול בתוספת הפנינים של צ'אק (שאכן מופעים לאורך הספר). השורה התחתונה היא זאת - כספר אימה הספר אינו מצליח לערער בצורה מספקת וכרשימות פילוסופיות על אומנות הוא יותר מידי דביק. קצת מעצבן לשבת עם ספר גבולי ולהרגיש שהיית יכול לסגור עניין בהסתפקות בסרט נשכח - אבל היי, כנראה שזה מה שקורה שקוראים International Best Seller.

New York, I Love You

2010-02-26T06:52:00.000-08:00

הסרט בסגנון המחווה לפריז, רק שעכשיו בניו-יורק.

שוב קולאז' של קטעים קצרצרים על אהבה ויחסים שמתרחשים בתפוח הגדול. הפעם הקטעים פחות אומנותיים אבל יותר מעניינים, עם נגיעות של הומור וחוכמה ניו-יורקית טיפוסית. סרט פשוט ויפה.

Paris, je t'aime

2010-02-25T04:44:00.000-08:00

מדי פעם יוצא לי לראות סרט שפשוט בא לי להגיד "אאח". הסרט מציג כ18 סיפורי אהבה קצרצרים, כל אחד מתרחש באיזור אחר של פריז. רשימת השחקנים המפורסמים היא ארוכה, ברוב הסיפורים מעורב גיבור אמריקאי. הקטעים לא נושאים מסרים עמוקים או מעוררי מחשבה אבל מצד שני הם נטולי קיטץ' לחלוטין, וזה די נדיר בסרטי אהבה היום, אולי זה הקסם של הסרט בעיניי.

Autumn Sonata

2010-02-07T13:49:00.000-08:00

כשאני חושב על קטע מוזיקלי קלאסי שנגע בי עולה בי התמונה מהסרט היפייפה והכאוב של אינגמר ברגמן "סונטת הסתיו".
אינגריד ברגמן בתפקיד האם יושבת ליד הפסנתר ומנגנת את פרילוד מספר 2 של שופן בלה מינור. הקטע מנוגן בסרט פעמיים, לראשונה בידי הבת, שמגלמת ליב אולמן, בצורה מקוטעת ו"תלמידית" ואחר כך בידי האם הפסנתרנית אשר מוסיפה אינטרפרטציה וניתוח. לדעתי מדובר באחת הסצינות העמוקות והגאוניות בתולדות הקולנוע, בהן נעשה שימוש בצורה מושלמת ביותר בשילוב של אחד הקטעים היפים והטעונים של שופן ככלי הצגתי לאחת ממערכות היחסים הטעונות ומורכבות בין אם לביתה שנראו על המסך.

Porsche and Blonds

2010-01-02T10:37:00.000-08:00

It's much easier achieving your dream car first and your dream girl second, than the other way around. So while settling for an average car and girl, always weight your efforts more towards the car.

Tok Tok Tok - From Soul to Soul

2009-10-09T20:09:00.000-07:00

פעם ב... נתקלים בפניני סול כמו האלבום הזה.

נתקלתי בהרכב הזה בדרך שהולכת ונעלמת כמעט כיום - רפרפתי בחנות דיסקים בדיזינגוף ונתקלתי בדיסק הנקרא

" 50 Ways to Leave Your Lover"

כחובב מושבע של פול הייתי חייב להאזין (איזה כיף שאפשר להאזין לדיסקים בחנות) הופתעתי לטובה, קניתי את הדיסק. הזמרת נפלאה. הדיסק המעולה הביא אותי לחפש דיסקים נוספים של ההרכב בעל השם המוזר. ההמלצה היא על דיסק שהוא סול עם נגיעות ג'אז, דיסק חם עם קולה הנקי והמשגע של הזמרת השחורה טוקונבו אקינרו בליווי תופים חיים גיטרה וקלידים מעולים.

הדיסק עצמו מורכב מקטעים המוקדשים לענקי הג'אז והסול ויכול להוות דיסק פתיחה שיגרום לרצות עוד מהם.

חלקים אנושיים - אורלי קסטל בלום

2009-10-05T10:08:00.000-07:00

הספר השני שקראתי של אורלי עוסק בישראל אפוקליפטית אשר בה החורף והמציאות הביטחונית היא מהקשות שידעה המדינה.

פיגועי הטרור האינסופיים ששזורים לאורך העלילה מזכירים את תקופת הפיגועים של תחילת העשור (הספר נכתב בשנת 2002 שנה אחרי גל הפיגועים הקשה של 2001 ) והם רק אחד משלושת המוטיבים העגמומיים בספר. השניים האחרים הם השפעת הסעודית שמחסלת רבבות ומכות הטבע והקור.

מבעד למצב הקשה אנו לומדים להכיר דמויות שונות מכל רבדי החיים אשר התמודדותם עם המציאות החדשה משקפת את אישיותים ואת קולה של אורלי. באופן מדוייק להפליא אורלי מצליחה לעצב את סגננון הדיבור והמחשבה הפנימית של כל גיבוריה מהעני המרוד דרך זוג אמיד ועד לנשיא המדינה.

הספר הינו עגום אך מהנה לפרקים בזכות האותנטיות הרבה של הדמויות.

רק בשר

2009-09-21T02:52:00.000-07:00

מסעדה טובה, כשמה כן היא.

אני יכול להמליץ על האנטריקות (פריימיום) והפילה בקר. גם הקינוחים מעולים - בעיקר הזה עם החלווה והגלידה
ברחוב סלמה..

Tyson (2008)

2009-09-21T02:31:00.001-07:00

סרט מעורר השראה על דמות מאוד שנויה במחלוקת.

החתירה שמייק למצויינות אישית וההתבגרות שלו במהלך חייו מאוד מרשימים.

סרט מעניין.

Earth (2007) Blue-Ray

2009-09-21T02:29:00.000-07:00

סרט עוצר נשימה ביופיו. צילומים מדהימים ומרהיבים של חיות על הפלנטה.

חובה לראות בHD

Jose Gonzalez

2009-09-17T22:49:00.000-07:00

מוזיקאי שוודי, אינדי פולק.

הדרך הכי טובה להגדיר את המוסיקה שלו זה לדמיין מה הייה קורה אם לניק דרייק הייה מבטא ארגנטינאי.

פיקינג על גיטרה אקוסטית ושירים איטיים מזמן לא היו כ"כ פשוטים ויפים.

תודה לרלי שהכיר לי אותו, מומלץ מאוד.

La Gaterie

2009-09-11T14:30:00.000-07:00

מקום קטן ומעולה לקואסטונים במילוי גבינה נקניק וביצה עלומה.

תודה לנדב על ההמלצה המצויינת!

בכל מקרה, לא לכל המלצה צריך להקשיב, כשהגעתי לשם וחניתי פנה אלי זקן חביב והמליץ לי בצורה יפה לא להחנות את האוטו בשחור אדום במרחק כמה בנינים מהמקום על רחוב בן-יהודה, הוא אמר שיגררו לי.

בכל זאת חניתי שם (הייה שלט שהחניה מותרת לפריקה וטעינה, זה נשמע מתאים) - ולא גררו לי! הא

בכל מקרה :), המנה הזאת כ"כ טובה שהיא הייתה יכולה להיות שווה גרירה

בן-יהודה 184 צמוד ל

Friends

"Perfect Day" - Lou Reed

2009-09-01T13:45:00.000-07:00

Trainspotting's perfect scene with the red carped. Danny Boyle had only one stroke of genius.

Tipping in Berlin is not mandatory.

2009-08-23T15:13:00.000-07:00

Kant was right. The mind imposes order. It also tells you how much to tip

Crank (2006)

2009-08-23T15:06:00.000-07:00

Jason Statham which plays in every title with the word "job" in it, is the only man that can make this flick work out. This movie is a great HD system check up movie, and actually pretty entertaining, if you like movies like Smoking Aces and Lock Stock.

טקסטיל - אורלי קסטל-בלום

2009-08-16T13:07:00.000-07:00

אורלי כותבת בצורה משופעת דמיון ויחד עם זאת ניכר מאוד קולה האישי בכל אחת מהדמויות.

אורלי, שעצמה ילידת צפון ת"א, מעבירה בספר את תחושת הניכור של הבתים בצפון דרך משפחה בעלת ארבע נפשות

חציו הראשון של הספר כתוב בצורה מאוד מעניינת וקולחת.

בעוד שחציו השני לאחר התפנית בעלילה מובילה לשרשרת שינוים מאולצת לטעמי בשאר הגיבורים.

2009-07-29T10:15:00.000-07:00

#1 sign you've been alone for much too long - you can now solve Rubic's Cube.